יום רביעי, 18 בנובמבר 2026
מבזק
עיצוב ורקמה של מעילי קטיפה מפוארים לתשמישי קודשלסכם שיעור כמו שצריך: שיטת קורנל, מפות חשיבה ומה שביניהןקורא ספרים אלקטרוני או ספר מודפס: השוואה מעשית לפני שמחליטיםעונת החורף והשפעת: איך מתכוננים, מתי מתחסנים ומה עושים כשחוליםארוחת ערב משפחתית בשגרה עמוסה: איך מחזירים את כולם לשולחןהמקורות של חנוכה: מספרי המקבים, דרך התלמוד ועד הדלקת הנרותאוריינות תקשורתית: איך מזהים ידיעה כוזבת לפני שמשתפים אותה הלאהמועדוני הקריאה חוזרים: איך מקימים קבוצת קריאה שמחזיקה מעמדרש״י, רמב״ן ואבן עזרא: מדריך למפרשי התורה הגדולים ולמה שמבדיל ביניהםשישה סדרי משנה: מה יש בכל סדר ואיך מתחילים ללמודעיצוב ורקמה של מעילי קטיפה מפוארים לתשמישי קודשלסכם שיעור כמו שצריך: שיטת קורנל, מפות חשיבה ומה שביניהןקורא ספרים אלקטרוני או ספר מודפס: השוואה מעשית לפני שמחליטיםעונת החורף והשפעת: איך מתכוננים, מתי מתחסנים ומה עושים כשחוליםארוחת ערב משפחתית בשגרה עמוסה: איך מחזירים את כולם לשולחןהמקורות של חנוכה: מספרי המקבים, דרך התלמוד ועד הדלקת הנרותאוריינות תקשורתית: איך מזהים ידיעה כוזבת לפני שמשתפים אותה הלאהמועדוני הקריאה חוזרים: איך מקימים קבוצת קריאה שמחזיקה מעמדרש״י, רמב״ן ואבן עזרא: מדריך למפרשי התורה הגדולים ולמה שמבדיל ביניהםשישה סדרי משנה: מה יש בכל סדר ואיך מתחילים ללמוד

מועדוני הקריאה חוזרים: איך מקימים קבוצת קריאה שמחזיקה מעמד

יותר ויותר ישראלים נפגשים בסלון, בבית קפה או בזום כדי לדבר על ספרים. מדריך מעשי להקמת מועדון קריאה – מבחירת המשתתפים ועד ניהול הדיון.

מאת נועה ברקוביץ · 8.11.2026 · 4 דקות קריאה
מועדוני הקריאה חוזרים: איך מקימים קבוצת קריאה שמחזיקה מעמד

בתקופה שבה רוב השיחות שלנו מתנהלות בהודעות קצרות ובתגובות ברשתות, יש משהו מרענן בערב שבו קבוצת אנשים יושבת יחד ומדברת שעתיים על ספר אחד. מועדוני הקריאה, שהיו פעם תחביב של חוגים מצומצמים, חווים בשנים האחרונות פריחה מחודשת. הם מתקיימים בסלונים פרטיים, בספריות, בבתי קפה, במקומות עבודה ובמפגשים מקוונים. חלקם ותיקים ונפגשים כבר עשרות שנים, וחלקם נולדו לא מזמן מתוך רצון פשוט לקרוא יותר ולהרגיש פחות לבד. מי שרוצה להקים קבוצה כזו יגלה שזה לא מסובך, אבל יש כמה דברים שכדאי לדעת כדי שהיא תחזיק מעמד.

למה דווקא עכשיו

אחת הסיבות לפריחה היא הצורך בקהילה. אחרי שנים שבהן חלק גדול מהחיים החברתיים עבר למסכים, אנשים מחפשים מפגשים בעלי משמעות, עם מסגרת קבועה ועם נושא לשיחה שאינו העבודה או הפוליטיקה. ספר הוא תירוץ מצוין להיפגש, והוא גם מאפשר להכיר אנשים לעומק דרך הדרך שבה הם מגיבים לסיפור.

סיבה נוספת היא המחויבות. רבים מספרים שהם רוצים לקרוא יותר אבל מתקשים למצוא זמן. מועדון קריאה יוצר "דדליין" נעים: כשיודעים שבעוד חודש יש מפגש, מוצאים את הזמן לסיים את הספר. וגם מי שלא סיים, מגיע לרוב ונהנה מהשיחה.

מי יהיו המשתתפים

הצעד הראשון הוא להחליט מי יהיו חברי הקבוצה. אפשר להתחיל מחברים קרובים, אבל לעתים קרובות דווקא קבוצה מגוונת יותר מייצרת דיונים מעניינים. שכנים, עמיתים לעבודה, הורים מבית הספר או אנשים שנפגשו בספרייה המקומית – כל אלה יכולים להרכיב קבוצה טובה.

גודל הקבוצה חשוב. קבוצה של שישה עד עשרה משתתפים נחשבת לרוב לאידיאלית: מספיק אנשים כדי שתהיה מגוון דעות גם אם כמה לא מגיעים, ולא יותר מדי כדי שכל אחד יוכל לדבר. בקבוצות גדולות יותר כדאי לשקול חלוקה לתתי קבוצות או מינוי מנחה קבוע.

איך בוחרים את הספרים

בחירת הספרים היא לב העניין, ולעתים גם מקור לוויכוחים. יש קבוצות שבהן כל משתתף בתורו בוחר ספר, יש כאלה שמצביעות מתוך רשימה, ויש כאלה שמגדירות נושא לשנה – למשל ספרות עברית חדשה, ספרות מתורגמת מאזור מסוים בעולם או ספרי עיון. כמה עקרונות שיכולים לעזור:

  • העדיפו ספרים שזמינים בקלות, בספרייה או בחנויות, כדי שכולם יוכלו להשיג אותם.
  • שימו לב לאורך: ספר של שש מאות עמודים עלול להרתיע חלק מהמשתתפים.
  • גוונו בין ז'אנרים, תקופות וסגנונות כדי לשמור על עניין.
  • בחרו מדי פעם ספר שמעורר מחלוקת – הדיונים הטובים ביותר נולדים מחילוקי דעות.
  • אל תפחדו לנסות ספרי עיון, שירה או רומן גרפי.

ניהול הדיון

מפגש טוב אינו קורה מעצמו. כדאי שבכל מפגש יהיה מישהו שמכין כמה שאלות לפתיחה, דואג שכולם ישמעו ומחזיר את השיחה לספר כשהיא גולשת רחוק מדי. התפקיד יכול להתחלף בין המשתתפים.

שאלות פתוחות עובדות טוב יותר משאלות של "אהבתם או לא". למשל: איזו דמות הרגשתם שאתם מבינים הכי טוב, ולמה? איזה רגע בספר הפתיע אתכם? מה הסופר ניסה לומר לדעתכם, והאם הוא הצליח? אם הספר היה מתרחש בישראל היום, מה היה שונה? שאלות כאלה מזמינות שיחה אמיתית ולא רק שיפוט.

מפגש פיזי או מקוון

למפגשים פנים אל פנים יש קסם שקשה להחליף: הכיבוד, האינטימיות, השיחה שממשיכה בדלת. מנגד, מפגשים מקוונים מאפשרים להשתתף גם למי שגר רחוק, להורים שלא יכולים לצאת מהבית בערב או לחברים שעברו לחו"ל. קבוצות רבות מצאו פתרון היברידי, עם מפגש פיזי אחת לכמה פעמים ומפגשים מקוונים ביניהם.

אם בוחרים במפגש מקוון, כדאי לשמור על קבוצה קטנה יותר, לבקש מכולם להדליק מצלמה ולהקפיד על כללי דיבור בסיסיים, כדי שהשיחה לא תהפוך למונולוג של אחד או שניים.

כיבוד, אווירה ופרטים קטנים

יש מי שיגידו שהכיבוד הוא חצי מהמפגש, ויש בזה לא מעט אמת. אין צורך בארוחה מושקעת: קנקן תה, קפה, פירות ועוגה שמישהו אפה מספיקים בהחלט. קבוצות רבות נוהגות לסובב את האירוח בין הבתים, כך שהעומס לא נופל תמיד על אותו אדם. יש גם קבוצות שבוחרות כיבוד שמתכתב עם הספר – מאכל שמוזכר בעלילה או מנה מהמטבח של המדינה שבה הסיפור מתרחש. זה פרט קטן, אבל הוא יוצר חוויה ומעורר שיחה.

גם האווירה חשובה. מקום שקט יחסית, ישיבה במעגל שבה כולם רואים את כולם, וטלפונים במצב שקט – כל אלה משפרים את איכות הדיון. כדאי לפתוח את המפגש ברבע שעה של שיחת חולין, ואז לעבור לספר. כך מי שהגיע באיחור קל לא מפספס את עיקר הדיון, והמשתתפים מגיעים לשיחה רגועים יותר. בסוף המפגש מקדישים כמה דקות לבחירת הספר הבא ולקביעת המועד, כדי שלא יהיה צורך לתאם הכול מחדש בקבוצת הוואטסאפ.

איך שומרים על הקבוצה לאורך זמן

הסוד לקבוצה ותיקה הוא איזון בין מסגרת לגמישות. מועד קבוע, למשל יום מסוים בכל חודש, מקל על כולם לתכנן. מצד שני, כדאי לא להפוך את המפגש למבחן: מי שלא סיים את הספר צריך להרגיש שהוא עדיין מוזמן.

כדאי גם לחדש מדי פעם: מפגש עם הסופר, אם אפשר, יציאה משותפת להצגה שמבוססת על ספר, או ערב שבו כל אחד מביא ספר שהשפיע עליו. קבוצות רבות מספרות שאחרי כמה שנים, המפגשים הפכו לחלק חשוב בחייהן החברתיים, הרבה מעבר לספרים עצמם.

לסיכום, מועדון קריאה הוא אחת הדרכים הפשוטות והמהנות לקרוא יותר, לחשוב לעומק ולהכיר אנשים. כל מה שצריך הוא כמה חברים, ספר טוב ונכונות להקשיב. מי שמתחיל עכשיו עשוי לגלות בעוד כמה שנים שהקבוצה הקטנה שהקים הפכה לאחד הדברים שהוא הכי מחכה להם בכל חודש.

עוד בחדשות