יום רביעי, 18 בנובמבר 2026
מבזק
עיצוב ורקמה של מעילי קטיפה מפוארים לתשמישי קודשלסכם שיעור כמו שצריך: שיטת קורנל, מפות חשיבה ומה שביניהןקורא ספרים אלקטרוני או ספר מודפס: השוואה מעשית לפני שמחליטיםעונת החורף והשפעת: איך מתכוננים, מתי מתחסנים ומה עושים כשחוליםארוחת ערב משפחתית בשגרה עמוסה: איך מחזירים את כולם לשולחןהמקורות של חנוכה: מספרי המקבים, דרך התלמוד ועד הדלקת הנרותאוריינות תקשורתית: איך מזהים ידיעה כוזבת לפני שמשתפים אותה הלאהמועדוני הקריאה חוזרים: איך מקימים קבוצת קריאה שמחזיקה מעמדרש״י, רמב״ן ואבן עזרא: מדריך למפרשי התורה הגדולים ולמה שמבדיל ביניהםשישה סדרי משנה: מה יש בכל סדר ואיך מתחילים ללמודעיצוב ורקמה של מעילי קטיפה מפוארים לתשמישי קודשלסכם שיעור כמו שצריך: שיטת קורנל, מפות חשיבה ומה שביניהןקורא ספרים אלקטרוני או ספר מודפס: השוואה מעשית לפני שמחליטיםעונת החורף והשפעת: איך מתכוננים, מתי מתחסנים ומה עושים כשחוליםארוחת ערב משפחתית בשגרה עמוסה: איך מחזירים את כולם לשולחןהמקורות של חנוכה: מספרי המקבים, דרך התלמוד ועד הדלקת הנרותאוריינות תקשורתית: איך מזהים ידיעה כוזבת לפני שמשתפים אותה הלאהמועדוני הקריאה חוזרים: איך מקימים קבוצת קריאה שמחזיקה מעמדרש״י, רמב״ן ואבן עזרא: מדריך למפרשי התורה הגדולים ולמה שמבדיל ביניהםשישה סדרי משנה: מה יש בכל סדר ואיך מתחילים ללמוד

רש״י, רמב״ן ואבן עזרא: מדריך למפרשי התורה הגדולים ולמה שמבדיל ביניהם

מי היו גדולי פרשני התורה בימי הביניים, מה הייתה הגישה של כל אחד מהם, ואיך משתמשים בפירושים שלהם כדי להעמיק בקריאת פרשת השבוע.

מאת אבישי כהן-טל · 7.11.2026 · 5 דקות קריאה
רש״י, רמב״ן ואבן עזרא: מדריך למפרשי התורה הגדולים ולמה שמבדיל ביניהם

מי שפותח חומש מסורתי, מה שמכונה מקראות גדולות, מגלה שהטקסט של התורה תופס רק חלק קטן מהעמוד. סביבו מסודרים פירושים רבים, בגופנים שונים, שכל אחד מהם מציע דרך אחרת לקרוא את אותם פסוקים. מאחורי הפירושים האלה עומדים כמה מגדולי ההוגים של העם היהודי, שחיו בימי הביניים בצרפת, בספרד, באיטליה ובארצות נוספות. ההיכרות עם הגישות השונות שלהם הופכת את קריאת התורה לשיחה עשירה בין דורות, ומאפשרת לכל קורא למצוא את הקול שמדבר אליו.

רש״י: הפרשן של כולם

רבי שלמה יצחקי, הידוע בכינויו רש״י, חי בעיר טרואה שבצפון צרפת במאה האחת עשרה. הוא כתב פירוש כמעט לכל התנ״ך ולרוב התלמוד הבבלי, ופירושו לתורה הפך לפירוש היסודי ביותר בעולם היהודי. ילדים לומדים אותו כבר בבית הספר היסודי, ומקובל לקרוא את פרשת השבוע עם פירושו.

הגישה של רש״י משלבת בין פשוטו של מקרא, כלומר המשמעות הפשוטה של הטקסט, לבין מדרשי חז״ל שמיישבים קשיים בפסוק. רש״י בוחר בקפידה את המדרשים, ומביא אותם בעיקר כאשר הם עונים על שאלה שעולה מן הטקסט עצמו: מילה מיותרת, סדר אירועים מפתיע או סתירה לכאורה. פירושו קצר, בהיר ומדויק, ולעיתים קרובות הוא מתרגם מילים קשות ללשון הצרפתית של זמנו.

על פירוש רש״י נכתבו מאות ספרים שמנסים להבין מה הקשה לו בכל פסוק ולמה בחר בפירוש מסוים. גישה זו, שמכונה לעיתים מה קשה לרש״י, היא דרך לימוד מצוינת: היא מלמדת לקרוא את הפסוק בעיון, לשים לב לפרטים ולשאול שאלות.

אבן עזרא: דקדוק, לשון והיגיון

רבי אברהם אבן עזרא נולד בספרד במאה השתים עשרה, והיה משורר, מדקדק, פילוסוף ואסטרונום. חלק גדול מחייו עבר בנדודים בין איטליה, צרפת ואנגליה, ושם כתב את רוב פירושיו למקרא. הגישה שלו שונה מאוד מזו של רש״י: הוא מתמקד בדקדוק, בלשון ובהיגיון הפנימי של הטקסט, ומסתייג מקריאה מדרשית כשהיא אינה מתאימה לפשט.

הפירוש של אבן עזרא מאופיין בתמציתיות רבה, ולעיתים בחידתיות. הוא נוהג לרמוז לרעיונות עמוקים במשפט קצר, ולפעמים מוסיף שהמשכיל יבין. בשל כך נכתבו על פירושו ספרי ביאור רבים, שמנסים לפענח את כוונותיו. קוראים בני זמננו מוצאים בו לא פעם גישה רציונלית ומודרנית במפתיע.

אבן עזרא מקדיש תשומת לב רבה לשאלות של משמעות מילים, צורות פועל ומבנה משפט. מי שמתעניין בלשון העברית ימצא בפירושו אוצר של הבחנות, ובמובנים רבים הוא אחד מאבות המחקר הלשוני של המקרא.

רמב״ן: עומק, סיפור וקבלה

רבי משה בן נחמן, הרמב״ן, חי בספרד במאה השלוש עשרה, והיה מגדולי הפוסקים והמקובלים של דורו. בסוף ימיו, לאחר הוויכוח המפורסם שלו בברצלונה מול נציגי הכנסייה, נאלץ לעזוב את ספרד ועלה לארץ ישראל. בירושלים חידש את היישוב היהודי, ובית הכנסת הקרוי על שמו פועל ברובע היהודי עד היום.

הפירוש של הרמב״ן לתורה ארוך ומעמיק יותר מפירושיהם של רש״י ושל אבן עזרא. הוא מתייחס לשניהם, מביא את דבריהם ולעיתים חולק עליהם בתוקף. הרמב״ן קורא את התורה כסיפור רציף, ושם לב למבנה הספרותי, למניעים של הדמויות ולמשמעות ההיסטורית של האירועים. אחד הרעיונות המפורסמים שלו הוא מעשה אבות סימן לבנים, כלומר שהאירועים בחיי האבות מבשרים את מה שיקרה לצאצאיהם.

בנוסף, הרמב״ן משלב בפירושו רמזים לתורת הקבלה, אותם הוא מציג כדרך האמת. הוא כותב אותם בקיצור ובזהירות, מתוך הבנה שאין הם מיועדים לכל קורא. השילוב הזה בין פשט, עיון פילוסופי וסוד הופך את פירושו לאחד העשירים ביותר בספרות הפרשנית.

מפרשים נוספים שכדאי להכיר

לצד שלושת הגדולים, ישנם מפרשים רבים נוספים שזכו למקום בדפי המקראות הגדולות ובספריות הלימוד. רשב״ם, נכדו של רש״י, כתב פירוש שמתמקד בפשט באופן נחרץ, ולעיתים חולק על סבו בעניין זה. הספורנו, שחי באיטליה בתקופת הרנסנס, הביא לפירושו רוח הומניסטית ופילוסופית.

  • רד״ק, רבי דוד קמחי מפרובאנס, נודע בפירושיו לספרי הנביאים ובספרי הדקדוק שלו.
  • אור החיים, רבי חיים בן עטר ממרוקו, כתב פירוש עמוק שאהוב במיוחד בחסידות.
  • רבי שמשון רפאל הירש מגרמניה כתב פירוש מודרני שמשלב לשון, רעיון וחינוך.
  • נחמה ליבוביץ, במאה העשרים, לימדה דורות של תלמידים לקרוא את המפרשים בעיון ובהשוואה.

איך להשתמש בפירושים בלימוד פרשת השבוע

שיטה פשוטה ויעילה היא לבחור בכל שבוע פסוק אחד או שניים, לקרוא אותם בעיון, ולאחר מכן לקרוא מה אומר עליהם כל אחד מהמפרשים. כדאי לשאול: מה השאלה שכל אחד מהם מנסה לענות עליה? במה הם מסכימים ובמה הם חולקים? איזה פירוש משכנע אתכם יותר ולמה?

השוואה כזו חושפת עד כמה הטקסט המקראי עשיר ופתוח לפרשנויות שונות. היא גם מלמדת דבר חשוב על המסורת היהודית: המחלוקת בין המפרשים אינה בעיה, אלא חלק מהותי מהלימוד. גדולי הפרשנים חלקו זה על זה בכבוד ובנימוק, ובכך הראו שיש יותר מדרך אחת להבין את דבר ה׳.

למי שמתחיל, מומלץ להשתמש בחומש עם פירושים מנוקדים ומבוארים. מהדורות מודרניות רבות מציגות את פירושי רש״י, רמב״ן ואבן עזרא בגופן ברור, עם הסברים למילים קשות ועם הפניות למקורות. כך הלימוד נגיש גם למי שאינו בוגר ישיבה.

למה הפירושים רלוונטיים גם היום

אפשר היה לחשוב שפירושים שנכתבו לפני שמונה מאות שנה ויותר כבר אינם מדברים אל הקורא בן זמננו. אבל ההפך הוא הנכון. השאלות שהמפרשים שאלו, על צדק, על משפחה, על אחריות, על משמעות הסבל ועל היחסים בין אדם לאלוהיו, הן שאלות נצחיות. הדרך שבה הם קראו את הטקסט, בתשומת לב לכל מילה ובפתיחות לפירושים שונים, היא מודל ללימוד בכל תחום.

בנוסף, הפירושים הם חלון לעולמות היסטוריים מרתקים: צרפת של מסעי הצלב, ספרד של תור הזהב והקהילות המפוזרות באגן הים התיכון. מי שלומד את רש״י או את הרמב״ן לומד גם על חייהם של יהודים בתקופות האלה, על האתגרים שעמדו בפניהם ועל הדרך שבה מצאו בתורה מקור של כוח ושל תקווה.

לסיכום

רש״י, אבן עזרא והרמב״ן מייצגים שלוש גישות שונות לקריאת התורה: השילוב בין פשט למדרש, הדיוק הלשוני וההגיוני, והעומק הספרותי והמיסטי. לצידם עומדים מפרשים רבים נוספים, וכל אחד מהם מוסיף נדבך לשיחה הגדולה סביב הטקסט. לימוד פרשת השבוע עם המפרשים, בקצב אישי ובעזרת מהדורה מבוארת, הוא דרך נפלאה להעמיק, לשאול שאלות ולהתחבר למסורת פרשנית חיה.

עוד בדת ויהדות