איך מגדלים ילדים שאוהבים לקרוא בעידן של מסכים
המסכים מתחרים על כל רגע פנוי, אבל אהבת קריאה עדיין אפשרית. רעיונות מעשיים להורים לטיפוח הרגלי קריאה מגיל הגן ועד גיל ההתבגרות.
הורים רבים מתלוננים שהילדים שלהם לא קוראים. הטלפון, הטאבלט, הסדרות והמשחקים תופסים כמעט כל רגע פנוי, והספרים נשארים על המדף. ובכל זאת, אהבת קריאה היא אחת המתנות החשובות שהורים יכולים להעניק לילדיהם. קריאה מרחיבה את אוצר המילים, משפרת את ההבנה וההבעה, מפתחת דמיון ואמפתיה ותורמת להצלחה בלימודים בכל המקצועות. החדשות הטובות הן שגם בעידן המסכים אפשר לגדל ילדים שאוהבים ספרים, בתנאי שמבינים איך זה קורה.
להתחיל מוקדם: קריאה בקול
הבסיס לאהבת הקריאה נבנה עוד לפני שהילד יודע לקרוא. קריאה בקול לפעוטות ולילדי גן יוצרת קשר רגשי בין ספרים לבין חום, קרבה ותשומת לב של ההורה. ילדים שגדלו עם סיפור לפני השינה מתייחסים לספרים כאל משהו נעים ואהוב, ולא כאל מטלה.
קריאה בקול כדאי להמשיך גם אחרי שהילד לומד לקרוא בעצמו. בשנים הראשונות של בית הספר, הילד עדיין קורא לאט ובמאמץ, והספרים שהוא מסוגל לקרוא לבד פשוטים יחסית. כשההורה קורא לו ספרים מורכבים יותר, הילד נחשף לעלילות מעניינות ולשפה עשירה, ושומר על הסקרנות. הורים רבים מפסיקים לקרוא בקול מוקדם מדי, ובכך מפספסים שנים חשובות.
גם שיחה על הספר חשובה. שאלות כמו מה לדעתך יקרה עכשיו, למה הדמות עשתה את זה, או מה היית עושה במקומה, הופכות את הקריאה לחוויה פעילה ומפתחות חשיבה והבנת הנקרא.
לתת לילד לבחור
אחת הטעויות הנפוצות של הורים היא להתעקש על ספרים שנראים להם חשובים או איכותיים, ולפסול ספרים שהילד בוחר. אבל ילד שקורא ספרי קומיקס, סדרות הרפתקאות קלילות או ספרים על כדורגל, עדיין קורא. כל קריאה מחזקת את המיומנות ואת ההרגל, והטעם הספרותי מתפתח עם הזמן.
כדאי לקחת את הילד לספרייה או לחנות ספרים ולתת לו לשוטט ולבחור בעצמו. הבחירה העצמית מחזקת את המוטיבציה ואת תחושת הבעלות. אפשר להציע ספרים, אבל בלי לכפות. ילד שמגלה בעצמו סדרה שהוא אוהב ימשיך לקרוא אותה בהתלהבות, ומשם הדרך לספרים אחרים קצרה יותר.
גם תחומי עניין הם שער כניסה מצוין. ילד שמתעניין בחלל, בבעלי חיים, בהיסטוריה או בספורט ימצא ספרי עיון וספרי סיפורת שקשורים לתחום שלו, וייהנה מהם הרבה יותר מספר שנבחר בשבילו.
סביבה ביתית שמזמינה קריאה
ילדים לומדים בעיקר מחיקוי. כשהם רואים את ההורים קוראים, ספרים מודפסים או אלקטרוניים, עיתון או מגזין, הם מבינים שקריאה היא חלק טבעי מהחיים. הורה שמתלונן שהילד לא קורא, אבל לא נראה אף פעם עם ספר ביד, משדר מסר סותר.
כדאי ליצור בבית פינות קריאה נוחות: כורסה עם תאורה טובה, כריות על הרצפה, מדף ספרים נגיש בגובה הילד. ספרים צריכים להיות זמינים בכל מקום, בסלון, בחדר הילדים, ואפילו במכונית. ככל שספר קרוב יותר לרגע של שעמום, כך גדל הסיכוי שהוא ייפתח.
- להקצות זמן קריאה משפחתי קבוע, למשל חצי שעה לפני השינה.
- להחזיק ספרים בתיק לטיולים, לנסיעות ולחדרי המתנה.
- להירשם יחד לספרייה העירונית ולבקר בה באופן קבוע.
- להעניק ספרים כמתנה בימי הולדת ובחגים.
מסכים: לא אויב אלא מתחרה
אין טעם להילחם במסכים באופן גורף. הם חלק מהעולם של הילדים, ויש בהם גם תוכן חינוכי ובעל ערך. הבעיה מתחילה כשהם תופסים את כל הזמן הפנוי, ולא משאירים מקום לפעילויות אחרות. ההמלצה של אנשי חינוך רבים היא ליצור גבולות ברורים: שעות ללא מסכים, חדר שינה ללא טלפון בלילה וזמן קבוע לקריאה.
כדאי גם להשתמש בטכנולוגיה כדי לעודד קריאה. ספרים קוליים מתאימים לנסיעות ולילדים שמתקשים בקריאה, וקוראים אלקטרוניים מאפשרים גישה לספרים רבים במחיר נמוך. יש מבוגרים צעירים שהתחילו לקרוא אחרי שראו סדרה או סרט שמבוססים על ספר, וגילו שהספר עשיר יותר. ההבדל העיקרי הוא בין שימוש פסיבי במסך לבין שימוש שמזמין קריאה וחשיבה.
גיל ההתבגרות: לשמור על הרגל
בגיל ההתבגרות רבים מהקוראים הנלהבים מפסיקים לקרוא. העומס הלימודי, החיים החברתיים והטלפון תופסים את מקום הספרים. זה לא בהכרח סוף הדרך, אבל כדאי להתאמץ לשמור על הקשר. אפשר להציע ספרים שעוסקים בנושאים שמעסיקים בני נוער, כמו זהות, חברות, אהבה ועצמאות, ולא להתייחס לבחירות שלהם בביטול.
שיחה על ספרים בגובה העיניים יכולה לעזור. הורה שקורא ספר נוער שהמתבגר קרא, ומשוחח איתו עליו, מראה לו שהטעם שלו נחשב. מועדוני קריאה לבני נוער, בספריות או ברשתות החברתיות, יכולים להפוך את הקריאה לחוויה חברתית. ובעיקר, חשוב להימנע מהפיכת הקריאה לעונש או לתנאי לקבלת זמן מסך, כי כך היא הופכת למטלה.
כשיש קושי בקריאה
לפעמים הסיבה לכך שילד לא אוהב לקרוא היא שהקריאה קשה לו. ילדים עם לקות למידה, קשיי קשב או קשיי ראייה עשויים להימנע מקריאה כי היא מתסכלת ומעייפת. אם הילד מתקשה לקרוא באופן שוטף בהשוואה לבני גילו, מתבלבל בין אותיות, מתעייף מהר מאוד או נמנע בעקביות מכל משימה שקשורה בקריאה, כדאי לפנות למחנכת ולאנשי מקצוע לצורך אבחון.
אבחון מוקדם והתאמות נכונות, כמו ספרים קוליים, ספרים בגופן גדול או הדרכה מקצועית, יכולים לשנות את התמונה לגמרי. ילד שמקבל את העזרה הנכונה יכול לגלות את ההנאה מסיפורים גם אם הדרך שלו לקריאה שונה מזו של חבריו.
לסיכום
אהבת קריאה אינה נוצרת מעצמה, אבל היא גם אינה דורשת מאמצים יוצאי דופן. קריאה בקול מגיל צעיר, חופש בחירה, סביבה ביתית מזמינה, הורים שקוראים בעצמם וגבולות שפויים למסכים, הם הבסיס. כשקריאה נתפסת כהנאה ולא כחובה, ילדים חוזרים אליה שוב ושוב, ולוקחים איתם את ההרגל הזה לכל החיים.